עורך דין תביעות סיעוד

שילמתם אלפי שקלים לביטוח סיעוד פרטי או דרך קופת החולים. עכשיו, ברגע האמת, קיבלתם מכתב דחייה. חברת הביטוח טוענת שההורה אינו "סיעודי", למרות המציאות הקשה שאתם חווים יום יום. התחושה היא בגידה, אבל היא לא סוף פסוק. החלטת דחייה היא רק נקודת פתיחה למאבק משפטי צודק.

פנו אלינו לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות

עורכי הדין שירן וחן אברהם
מידע נוסף:

מדוע חברות הביטוח דוחות תביעות סיעוד?

ההתמודדות עם הצורך של הורה או בן משפחה בטיפול סיעודי היא קשה מנשוא, רגשית וכלכלית. הפנייה לחברת הביטוח, שאליה שולמו כספים במשך עשרות שנים, אמורה להיות רשת הביטחו. אולם, המציאות מראה שחברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי מפעילים מערכות משומנות לדחיית תביעות.

הסיבות לדחייה הן רבות ומגוונות, ולרוב מסתתרות מאחורי סעיפים משפטיים סבוכים:

  1. ערעור על תוצאות מבחן התלות (ADL): זוהי הסיבה הנפוצה ביותר. מעריך מטעם חברת הביטוח מגיע לביקור קצר, לעיתים משפיל, ובסיומו קובע כי המבוטח מסוגל לבצע פעולות (כמו להתלבש או להתרחץ) בכוחות עצמו, בניגוד מוחלט למצבו האמיתי.
  2. טענה ל"מצב רפואי קודם": חברת הביטוח טוענת כי המצב הסיעודי נובע ממחלה שהייתה קיימת לפני רכישת הפוליסה, ולכן היא פטורה מתשלום.
  3. החרגות ואותיות קטנות בפוליסה: שימוש בסעיפי החרגה כלליים, למשל דחייה בטענה שהמצב נגרם כתוצאה מ"תאונה" שלא כוסתה, או שהפוליסה אינה מכסה "תשישות נפש".
  4. אי עמידה בתקופת אכשרה: טענה טכנית שהמבוטח לא השלים את תקופת ההמתנה הנדרשת בפוליסה לפני שהפך לסיעודי.

 

חשוב להבין: חברת הביטוח היא גוף כלכלי עם אינטרסים. היא לא ממהרת לשלם, והיא מסתמכת על כך שרוב המבוטחים יתייאשו ויוותרו על זכויותיהם לאחר קבלת מכתב הדחייה.

לקוחות ממליצים

סיעוד 3

"מוקש הצהרת הבריאות": הנשק המרכזי של חברות הביטוח

אחת הסיבות המורכבות ביותר לדחייה היא הטענה ל"מצב רפואי קודם" או "אי-גילוי" בעת החתימה על הפוליסה. זוהי נקודת עומק קריטית: חברת הביטוח תטען כי בעת ההצטרפות לפוליסה (לעיתים לפני 15-20 שנה), המבוטח הסתיר מידע רפואי. למשל, "שכח" לציין טיפול פיזיותרפיה בגב, וכעת חברת הביטוח תטען שזו הסיבה לקשיי הניידות שלו כיום.

הבעיה היא שלרוב, את "הצהרת הבריאות" מילא סוכן הביטוח עצמו, ששאל שאלות כלליות ("אתה בריא, נכון?") וסימן 'לא' בכל הסעיפים כדי לזרז את המכירה. המבוטח חתם, לעיתים מבלי לקרוא.

כאשר אנו מנהלים תיק כזה, חלק מרכזי מהעבודה המשפטית הוא לתקוף את הטענה הזו חזיתית. אנו בודקים מי מילא את הטופס, חוקרים את סוכן הביטוח, וטוענים כי הסוכן פעל כשליח של חברת הביטוח. על פי חוק ופסיקה, רשלנות של הסוכן במילוי ההצהרה נזקפת לחובתה של חברת הביטוח, ולא לחובתו של המבוטח שפעל בתום לב.

האמת על מבחן התלות (ADL) – וכיצד להתכונן אליו

כמעט כל תביעת סיעוד, בין אם מול ביטוח לאומי ובין אם מול חברת ביטוח פרטית, תלויה בתוצאות מבחני התלות (ADL). מבחן זה בודק את יכולתו של האדם לבצע 6 פעולות יומיומיות בסיסיות:

  1. קימה ושכיבה: היכולת לעבור ממצב שכיבה לישיבה ולקום מכיסא.
  2. הלבשה והפשטה: היכולת ללבוש בגדים, כולל חגורות או גרביים.
  3. רחצה: היכולת להתרחץ באופן עצמאי באמבטיה או במקלחת.
  4. אכילה ושתייה: היכולת להביא אוכל מהצלחת אל הפה.
  5. שליטה בסוגרים: היכולת לשלוט על מתן שתן וצואה (כולל שימוש בחיתולים/קטטר).
  6. ניידות: היכולת לנוע ממקום למקום באופן עצמאי, גם עם עזרים.
סיעוד

💡 טיפ זהב: "תקופת ההתיישנות" בתביעות סיעוד

אנשים רבים מאמינים שאם ההורה הפך לסיעודי לפני 5 שנים והם לא תבעו, הם הפסידו את כספם. זו טעות קריטית. בתביעות ביטוח (כולל סיעוד), "מרוץ ההתיישנות" מתחיל מחדש מדי חודש.

הזכות לגמלת סיעוד היא זכות חודשית מתחדשת. המשמעות היא שגם אם המצב הסיעודי החל לפני שנים, ניתן להגיש את התביעה היום. אם התביעה תתקבל, חברת הביטוח תידרש לשלם תגמולים רטרואקטיביים עבור 3 השנים שקדמו להגשת התביעה, בנוסף לתשלומים השוטפים. מדובר בסכומי כסף משמעותיים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.

מאמרים

אדם מוגדר כסיעודי אם אינו יכול לבצע בכוחות עצמו לפחות 3 מתוך 6 הפעולות (או 2 פעולות, אם אחת מהן היא אי-שליטה בסוגרים).

הבעיה היא שההערכה סובייקטיבית ותלויה בבודק. הכנה נכונה לבדיקה זו היא קריטית.

טעות נפוצה בבדיקת ADLהפעולה הנכונה (הכנה לבדיקה)
"להתאמץ" ולהראות לבודק "מה אני עוד יכול"לשקף את המציאות היומיומית האמיתית. אם ההורה צריך עזרה ב-9 מתוך 10 פעמים, הוא נחשב כ"תלוי" בפעולה.
להשאיר את המבוטח לבד עם המעריךנוכחות בן משפחה היא חובה. בן המשפחה צריך לתאר את הקשיים האמיתיים, את הנפילות, את חוסר היכולת.
לא להכין מסמכים רפואיים זמיניםלרכז את כל התיק הרפואי. יש להציג לבודק סיכומי מחלה, המלצות מרופאים על עזרה, ורשימת תרופות.
לוותר על התיאור המילולילתאר במפורש כל קושי. לא להגיד "קשה לו", אלא "הוא לא מצליח להתלבש לבד כי הוא לא מרים ידיים" או "הוא נופל במקלחת".
לקבל את הבדיקה כפי שהיאלדרוש שהבודק יבחן את כל הפעולות. אם הבודק "מוותר" על בדיקת הרחצה או ההלבשה, יש להתעקש לתאר את הקושי.

 

סיעוד מביטוח לאומי מול פוליסה פרטית: מה ההבדל?

טעות נפוצה היא לבלבל בין שני המסלולים העיקריים לקבלת גמלת סיעוד. מדובר בשני גופים שונים, ושתי תביעות נפרדות.

  • גמלת סיעוד מביטוח לאומי: זוהי זכות בסיסית הניתנת על ידי המדינה. הגמלה תלויה במבחן ADL וגם במבחן הכנסות. לרוב, הגמלה ניתנת כ"שירות" (שעות טיפול בבית) ולא כתשלום כספי.
  • גמלת סיעוד מפוליסה פרטית (דרך קופ"ח או חברת ביטוח): זוהי תביעה חוזית. היא תלויה אך ורק במצב הרפואי-תפקודי (מבחן ADL או "תשישות נפש") ואינה תלויה במבחן הכנסות. הגמלה משולמת כקצבה חודשית קבועה (לרוב 5,000 – 15,000 ש"ח לחודש).

 

ניתן וצריך לתבוע את שני הגופים במקביל. קבלת גמלה מביטוח לאומי אינה פוטרת את חברת הביטוח הפרטית מתשלום, ולהיפך. למעשה, קבלה מביטוח לאומי יכולה לשמש כראיה תומכת חזקה בתביעה מול חברת הביטוח.

 

תפקידו של עורך דין תביעות סיעוד

כאשר אתם מגישים תביעת סיעוד, אתם מתמודדים מול מחלקה משפטית וצוות רפואי של חברת ביטוח גדולה. תפקידו של עורך דין העוסק בתחום הסיעוד הוא לאזן את חוסר השוויון הזה.

הטיפול המשפטי אינו מתחיל רק לאחר קבלת הדחייה, אלא הרבה לפני:

  1. שלב איסוף החומר: אנו מנתחים את הפוליסה לעומק, מאתרים את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, כולל מסמכים התומכים במקרים של תביעת נכות אם קיימת.
  2. הכנה לבדיקת ADL: אנו מדריכים את המשפחה ואת המבוטח כיצד להתנהל מול המעריך מטעם חברת הביטוח, מה להדגיש ומהן "המוקשים" שיש להימנע מהם.
  3. חוות דעת רפואית נגדית: במקרים רבים, אנו שולחים את המבוטח להערכה תפקודית פרטית אצל רופא גריאטר. חוות דעת זו סותרת את קביעת רופא חברת הביטוח ומהווה ראיה מכרעת בבית המשפט, בדומה למקרים של נזקי גוף מנפילה או נזקי גוף אחרים.
  4. ניהול הערעור והתביעה: לאחר דחייה, אנו מנסחים מכתב ערעור מנומק משפטית. אם הערעור נדחה, אנו מגישים תביעה לבית המשפט ומנהלים את התיק עד להשגת הפיצוי המלא.

 

ניהול תיק סיעוד דורש הבנה עמוקה לא רק בענייני דיני נזיקין וביטוח, אלא גם בנהלים הרפואיים ובבירוקרטיה הסבוכה של ייפוי כוח מתמשך והגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט.

 

מאבק סיעודי הוא לא מאבק שכדאי לנהל לבד

הטיפול בהורה מבוגר דורש משאבים נפשיים ופיזיים עצומים. המאבק מול חברת ביטוח הוא חזית נוספת שאתם לא צריכים לנהל לבד. דחייה של תביעת סיעוד היא כמעט תמיד רק מהלך פתיחה של חברת הביטוח, מתוך ציפייה שתתייאשו.

הגשת תביעה בליווי משפטי מעבירה את המסר שאתם לא תוותרו על מה שמגיע לכם. במקרים רבים, עצם הגשת תביעה מנומקת על ידי משרד עורכי הדין חן אברהם ושות' מובילה את חברת הביטוח לחשב מסלול מחדש ולהציע פשרה הוגנת, עוד לפני הגעה לבית המשפט. אם נפגעתם או הוריכם נדחו, צרו קשר לבדיקת התיק ללא התחייבות.

תשובות לשאלות נפוצות

בהחלט כן. מצב זה נקרא "תשישות נפש". על פי רוב הפוליסות המקיפות (ובמיוחד הפוליסות הקבוצתיות של קופות החולים), אדם המוגדר כ"תשוש נפש" (למשל, עקב אלצהיימר או דמנציה) זקוק ל"השגחה מתמדת" ויוגדר כסיעודי. בפוליסות אלו, הזכאות קיימת גם אם הוא מסוגל פיזית לבצע את כל 6 פעולות ה-ADL, כיוון שתשישות הנפש היא עילה נפרדת ומספקת. עם זאת, תמיד יש לבחון את הגדרת "מקרה הביטוח" בפוליסה הספציפית.

ממש לא. זו טענת סרק נפוצה. על פי חוק חוזה הביטוח, כדי לדחות תביעה בטענה זו, חברת הביטוח צריכה להוכיח שני דברים: 1. שהמבוטח ידע על הבעיה הרפואית בעת החתימה. 2. שהוא הסתיר אותה ב"כוונת מרמה". נטל ההוכחה הוא כבד מאוד ומוטל כולו על חברת הביטוח, ובתי המשפט לרוב אינם מקבלים טענה זו בקלות.

זהו מצב אבסורדי ונפוץ. חברות הביטוח טוענות שהן אינן כפופות להחלטת הביטוח הלאומי. אף שזה נכון טכנית, החלטת הביטוח הלאומי היא ראיה חזקה מאוד לטובתכם. בבית המשפט, השופט יקשה על חברת הביטוח להסביר מדוע המוסד הממלכתי קבע שהאדם סיעודי, ואילו המעריך מטעמה קבע אחרת.

ברוב המכריע של תביעות הסיעוד, שכר הטרחה אינו משולם מראש. המודל המקובל הוא תשלום שכר טרחה המבוסס על אחוזים מהסכום שיושג עבור הלקוח (בין אם רטרואקטיבית ובין אם כפשרה כוללת). המשמעות היא שהאינטרס של המשרד זהה לאינטרס שלכם: להשיג את הפיצוי המרבי והמהיר ביותר.